בכדי לגמול אדם מכור מהתמכרותו ישנה חשיבות רבה להבין את הנקודה בה נמצא המכור, את הכוחות הפועלים עליו ואת הגורמים המשפיעים עליו יותר מכל, ובהתאם לכך להתאים עבורו את הטיפול. אין זה אומר שעבור כל אדם שעובר תהליך גמילה צריך להתאים שיטה פרטית, אבל זה בהחלט אומר שבתחום הזה נדרשות שיטות שונות וסוגים שונים של תהליכי גמילה על מנת לאפשר מקסימום הצלחה עבור כל המכורים המעוניינים להיגמל מהתמכרותם.
שיטות שונות לטיפולי גמילה
בכדי להיגמל מהתמכרות, הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שמדובר בתהליך שנקודת הפתיחה שלו היא התמכרות ונקודת הסיום שלו היא גמילה מלאה. בתוך התווך הזה שבין נקודת הפתיחה לנקודת הסיום ניתן להפעיל שורה של טכניקות ושיטות גמילה, בכל מקרה בהתאם למאפיינים הספציפיים של האדם המכור/ נגמל. שיטות אלה יכולות לכלול הפסקה מיידית של הגישה לגורם הממכר, הפסקה מדורגת של הגישה לגורם הממכר, שיטות קוגניטיביות שמיועדות לשפר את ההבנה של הנגמל לגבי השפעות ההתמכרות על חייו, שיטות המבוססות על שימוש בתרופות ייעודיות כמו למשל תרופות לגמילה מעישון, תרופות להתמודדות עם דכאון וכדומה, טיפולים פסיכולוגיים וכן הלאה. את כל השיטות הללו ועוד, ניתן עוד להפריד לשני מצבים כשהאחד מהם הוא מצב בו הנגמל ממשיך בשגרת חייו לאורך תהליך הגמילה והשני הוא מצב בו הנגמל נפרד משגרת חייו ונכנס למוסד מקצועי למשך תקופת הגמילה.
מי קובע את שיטת הגמילה המתאימה?
בחירת שיטת גמילה מתאימה היא אחריותו של הגורם המקצועי המטפל, אך את ההחלטה הזאת הוא יכול לקבל אך ורק בשיתוף פעולה עם הנגמל. כך למשל, אם להערכתו של הגורם המקצועי, על הנגמל להפסיק כל שימוש בגורם הממכר באופן מיידי ולהיכנס למוסד גמילה מקצועי, אבל הנגמל מבחינתו לא מוכן לקבל את שני התנאים הללו, הגורם המקצועי בהחלט עשוי לקבל שיטה אלטרנטיבית לפחות למשך תקופת ניסיון. בסופו של דבר, יהיה על הגורם המקצועי להציב בפני הנגמל את המציאות ולהודיע לו מהי השיטה היחידה שתאפשר לו גמילה מלאה, אבל גם לתת לנגמל להתנסות בשיטות שלו ולאפשר לו לחוות את הכישלון, יכול להיחשב כמהלך טיפולי שיוביל בסופו של דבר את הנגמל להסכמה ביחס לשיטה המתאימה לו ביותר. הדבר החשוב לזכור הוא שישנן כמה וכמה שיטות גמילה שונות, וגם למטפל וגם לנגמל ישנו חופש רב בניסיון למצוא את השיטה שתשיג את המטרה בכל מקרה ומקרה.
